
סערה ציבורית בחולון סביב תיכון קוגל: ליאור אברהם, אב לתלמיד כיתה י"ב, פרסם הבוקר פוסט חריף שבו טען כי הנהלת בית הספר שללה מבנו תעודת הצטיינות למרות מאבק אישי יוצא דופן שעבר בשל הערת התנהגות אחת שקיבל במהלך טיול שנתי.
אברהם כתב כי נאלץ לבצע מה שהגדיר כ"מחאה שקטה", לאחר שלדבריו בית הספר בחר לדבוק בנוהלים באופן נוקשה, תוך התעלמות מוחלטת מהנסיבות האישיות ומהמשמעות הרגשית והחינוכית של רגע ההצטיינות עבור בנו.
לדבריו, מדובר ב"תעודת עניות" למוסד החינוכי.
"הוא חתר לזה במשך שנים – ואז המערכת בגדה בו"
על פי דבריו, בנו היה אמור לקבל תעודת הצטיינות בטקס בית ספרי – יעד שהציב לעצמו במשך שנים.
אברהם מתאר כיצד לפני כחמש שנים נפטרה אמו של הבן מסרטן, מה שהוביל למשבר אישי עמוק, שבמהלכו הלימודים הפכו לדבר משני לחלוטין.
לדבריו, רק שנתיים לאחר מכן, הילד חזר למסלול ואף מעבר לכך.
מתלמיד שמגיע לבית הספר "כדי לשרוד", הוא הפך לתלמיד ששואף להצטיין, ומסמסטר לסמסטר השקיע יותר בניסיון לעמוד בתנאים הנדרשים.
מחלה נדירה ונכות מלאה – אך החלום לא נשבר
אברהם חשף כי לפני כשנה אובחנה אצל בנו מחלה נדירה, שגרמה לו ל-100% נכות, ולשעות רבות של טיפולים רפואיים.
לדבריו, גם המחלה לא גרמה לו לוותר, ואף הובילה למאבק קשה יותר כולל עימותים חוזרים על השאלה האם להעדיף טיפול רפואי או בחינה, כדי לא לפספס את הדרך להצטיינות.
"אני נאלצתי לוותר ולקחת את הסיכון הרפואי עבורו, רק כדי שיצליח להגשים את החלום", כתב.
ואז הגיע הטיול השנתי – והערה אחת שטרפה הכל
לפי אברהם, שבוע לפני הטקס יצאה שכבת י"ב לטיול שנתי. במהלך הטיול, באווירת "סוף קורס", תלמידים זרקו בלוני מים אחד על השני.
לדבריו, לא מדובר היה באירוע אלימות או סכנת חיים, אך בנו לקח חלק באירוע. כאשר מורה ביקש להפסיק – הם הפסיקו מיד.
עם זאת, בית הספר החליט לתת לו הערת התנהגות, הראשונה שקיבל בחייו, לאחר שהודה במעשה ולקח אחריות.
כאן, לדבריו, נכנסה לתמונה מערכת חסרת רגישות:
לפי תקנון בית הספר, תלמיד שקיבל הערה אינו זכאי לתעודת הצטיינות.
"ניסיתי לדבר איתם – אבל נהלים הם נהלים"
אברהם טוען כי ניסה להגיע להבנה עם ההנהלה והמורים, ואף הציע להשאיר את ההערה ולהטיל עונש – אך לא לשלול ממנו את השתתפותו בטקס.
לטענתו, כל פנייה נענתה באותו משפט: "נהלים הם נהלים".
הוא טוען כי לא הייתה כל נכונות להתחשב בנסיבות, לגלות גמישות, או לבצע אפילו מחווה חינוכית בסיסית שמבחינה בין משמעת לבין שבירת חלום של תלמיד.
"הוא עמד בצד ונאכל מבפנים"
ביום הטקס, כך תיאר, בנו עמד בצד, ראה אחרים מקבלים תעודות, ונשבר.
"ראיתי אותו עובר משברים בשנים האחרונות, אבל זה היה משהו אחר", כתב.
"הוא הרגיש איך המערכת בגדה בו, בחלום שלו".
לדבריו, לא היה אף גורם חינוכי שניסה לבצע מהלך סמלי – אפילו תעודה אישית ממורה או מחווה קטנה שתעביר מסר: יש תקנון, אבל יש גם אנושיות.
נקודת אור: חברו עלה לבמה והוסיף את שמו לתעודה
דווקא מתוך המקרה הקשה, אברהם מספר כי אחד מחבריו של הבן ביצע מעשה יוצא דופן במהלך הטקס: הוא עלה לבמה, שלף טוש והוסיף את שמו של התלמיד לתעודת ההצטיינות.
לדבריו, זו הייתה מחאה אצילית וחברית – ובעיקר אמירה על מה שהמערכת עצמה לא הצליחה לעשות.
אברהם ציטט את המשפט:
"במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש" – וטען כי החבר הוכיח יותר ערכים מכל הנהלת בית הספר.
ביקורת חריפה על מערכת החינוך: "אני מודאג ממה עוד מפספסים"
אברהם סיכם את הפוסט באמירה קשה: בשנים האחרונות אין לו ציפיות רבות ממערכת החינוך, אך המקרה הזה הדאיג אותו במיוחד.
לדבריו, אם מערכת חינוכית לא מצליחה לזהות תלמיד מצטיין שנלחם על חייו ועל עתידו, ולא מצליחה לתת לו הזדמנות לתקן טעות שולית – אז השאלה הגדולה היא מה עוד המערכת מפספסת בדרך בשם "חוקים ונהלים".
השאלות הקשות נשארות פתוחות
הסיפור הזה מעורר סערה לא רק בגלל המקרה עצמו, אלא בגלל השאלה שהוא מעלה על מערכת החינוך בישראל:
האם בתי הספר הפכו ממוסדות חינוך למוסדות אכיפה?
האם נהלים חשובים יותר מהבנת תלמיד?
והאם ייתכן שבשם "שוויון" המערכת מייצרת דווקא חוסר צדק?
נכון לעכשיו, בעיר חולון רבים כבר דורשים תשובות – ובעיקר שינוי גישה: פחות טפסים ותקנונים, יותר אנושיות.
מעיריית חולון טרם נמסרה תגובה
מחוברים לחדשות המקומיות בחולון
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק פורום חולון-לחצו כאן
להצטרפות וקבלת חדשות ועדכונים בפייסבוק: מוזמנים לסמן לייק ועוקב לחדשות goitem-לחצו כאן
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן