כתב אישום חמור: רשת בתי בושת בבת ים – והחזקה בתנאי עבדות בהיקף חסר תקדים
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום חריג בחומרתו נגד הדיל סנונו (30) מאבו סנאן ו-אחמד נאטור (27) מערערה, בגין ניהול רשת בתי בושת בדירות שונות בבת ים, לצד שורה ארוכה של עבירות חמורות במיוחד – בהן החזקה בתנאי עבדות, סרסרות, אינוס, תקיפה, סחיטה באיומים והלבנת הון.
לפי הפרקליטות, מדובר בכתב האישום הראשון שמייחס עבירת החזקה בתנאי עבדות בהיקף כה רחב במסגרת פעילות הקשורה לעבירות זנות.
כתב האישום הוגש על ידי עו"ד עידן ספו מפרקליטות מחוז תל אביב.
הקורבנות הובאו מיו"ש ומחו"ל: “ניצלו מצוקה אישית וכלכלית”
על פי כתב האישום, סנונו ונאטור קשרו קשר עם אדם נוסף במטרה להקים רשת בתי בושת מאורגנת. במסגרת הפעילות, הם הביאו נשים משטחי יהודה ושומרון וכן ממדינות בחו"ל, תוך הפעלת לחצים, איומים וניצול מצבן הכלכלי והאישי.
הנשים הוכנסו לדירות ששכרו הנאשמים בבת ים ושם, על פי הנטען, נכלאו והוכרחו לעסוק בזנות.
“כפו עליהן יחסי מין בכל שעות היממה – ללא שכר”
לפי כתב האישום, הפעילות נמשכה מנובמבר 2023 ועד ינואר 2026, ובמהלכה כפו הנאשמים על הקורבנות לקיים יחסי מין עם לקוחות בכל שעות היממה.
עוד נטען כי השניים:
- שללו מהנשים כל תשלום עבור השירותים
- שלטו בכספים שלהן
- נעלו את הדירות ואסרו עליהן לצאת
- החזיקו במסמכים מזהים ובדרכונים
- מנעו מהן שינה
- סיפקו להן חומרים ממכרים
- הטילו “קנסות” על מי שלא צייתה לכללים
במקרים מסוימים, כך לפי כתב האישום, נאלצו הקורבנות לקיים יחסי מין עם עד 30 גברים ביממה.
תיעוד אינטימי, איומים והפחדה: “הילכו עליהן אימים”
כתב האישום מייחס לנאשמים התנהלות שיטתית של הפחדה ושליטה בקורבנות, כולל תיעוד שלהן במצבים אינטימיים ואיומים בהפצת הסרטונים, כדי למנוע מהן לברוח או לפנות לרשויות.
לפי הפרקליטות, במהלך התקופה התרחשו גם מספר ניסיונות אובדניים מצד קורבנות, שנקלעו למצוקה נפשית קשה בעקבות התנאים שבהם הוחזקו.
עבירות מין חמורות: “אנס פעמים רבות – וסחטה באיומים”
בפרקליטות טוענים כי חומרת המקרים אינה מסתכמת בסרסרות וניהול בתי בושת, אלא כוללת גם עבירות מין קשות במיוחד.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים נכתב כי נאטור אנס פעמים רבות אחת מהקורבנות, בעוד סנונו סחטה אותה באיומים.
עוד נכתב כי הנאשמים כפו על הקורבנות לקיים יחסי מין גם בזמן היריון ובמהלך המחזור החודשי, תוך לחץ פסיכולוגי, אלימות וללא כל שכר.
רווחים של מעל 1.7 מיליון שקלים – וחשד להלבנת הון
לפי כתב האישום, רשת בתי הבושת הניבה לנאשמים ולאדם נוסף הכנסות בהיקף של למעלה מ-1,700,000 שקלים.
בנוסף נטען כי במהלך התקופה ביצעו השניים פעולות הסתרה שיטתיות במטרה להסתיר את מקור ההכנסות, את זהות בעלי הזכויות ואת תנועות הכסף – עבירות שמוגדרות לפי כתב האישום כעבירות הלבנת הון.
10 אישומים חמורים: שורת עבירות מהקשות בספר החוקים
כתב האישום כולל עשרה אישומים ומייחס לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, ביצוע עבירות רבות ובהן:
- החזקה בתנאי עבדות בצוותא
- ניהול מקום לשם זנות
- סרסרות
- פרסום שירותי זנות
- תקיפה הגורמת חבלה חמורה
- עיכוב דרכון
- גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות
- הלבנת הון
- סחיטה באיומים
- אינוס
הפרקליטות מבקשת מעצר עד תום ההליכים: “מסוכנות חמורה לחברה”
הפרקליטות ביקשה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.
בבקשה נכתב כי מדובר באנשים שפעלו לאורך זמן וביצעו עבירות חמורות מאוד, ובראשן החזקה בתנאי עבדות קשים:
"הנאשמים הילכו עליהן אימים, הכו אותן מכות נמרצות וגרמו להן לחבלות, כפו עליהן לקיים יחסי מין בכל שעות היממה, באמצעות לחץ פסיכולוגי וללא תשלום שכר."
עוד נכתב כי האכזריות שבה פעלו הובילה שתי קורבנות לנסות לשים קץ לחייהן – לרבות ניסיון התאבדות באמצעות קפיצה מהחלון.
הפרקליטות הדגישה כי מעשיהם "לא מותירים מקום לספק בדבר מסוכנותם לקורבנות ולחברה כולה".
עו"ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה בחטיבה החברתית של משרד המשפטים:
"עם פשיטת המשטרה על המתחם והפיכת החקירה לגלויה, ולאור הממצאים הקשים שעלו בחקירה, הכרתי בשלוש נשים שאותרו במקום כקורבנות סחר בבני אדם. הן כעת מטופלות ומלוות על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים, במסגרת תהליך העדות נגד העבריינים שהעסיקו אותן בתנאי עבדות ופגעו בהן פגיעות קשות. יש לציין כי לפשיטת המשטרה על המתחם התלוותה עובדת סוציאלית ייעודית בתחום הסחר בבני אדם, המלווה את המשטרה בחקירות רגישות בתחום הסחר בבני אדם, על מנת לתמוך בקורבנות ולסייע בהפניה להגנה וטיפול.
ככלל, עם ההכרה בא.נשים כקורבנות סחר בבני אדם למטרות זנות, הן זכאיות לליווי וייצוג של עו"ד מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים לשם מיצוי זכויותיהן – הן בהליך אזרחי הנובע מהעבירה והן בהליכים הפליליים, כאשר הליווי הינו משלב החקירה הראשוני ולכל לאורך ההליך הפלילי נגד העבריינים. כמו כן, מוצעת להן מסגרת מגורים מוגנת, טיפולים רפואיים, אשרות שהייה ועבודה למשך התקופה בה יתנהל ההליך הפלילי נגד הנאשמים ולאחר מכן יוכלו לבקש גם שנת שיקום. אני מברכת על פעילותה החשובה של משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, באכיפה הנחושה כלפי תופעות קשות כאלה, ביחס לנשים פגיעות במיוחד, שהוחזקו בתנאי עבדות של ממש, ועל שיתוף הפעולה עימם ועם משרד הרווחה וצוות המקלטים על המסירות הרבה בטיפול בקרבנות הסחר ושיקומן".
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן