
אורלי גרגו האם של מזי ז"ל
היום היית אמורה לחגוג 42.
42 שנים של חיים, של צחוק, של אהבה, של משפחה משלך.
אבל הזמן שלך נעצר בגיל 19 בלבד – גיל שבו הכול רק מתחיל.
מזי שלי,
החוסר שלך לא מש מליבנו. הוא שם תמיד – בשקט, ברעש, בכל רגע ביום.
אין יום שעובר מבלי שנחשוב עלייך, מבלי שנזכיר אותך, מבלי שנרגיש את החלל שהשארת.
חלמת בגדול.
רצית ללמוד, להצליח, לבנות לעצמך עתיד, להקים משפחה כאן בישראל.
השקעת את כל כולך כדי להגיע רחוק – ואכן הצלחת.
נבחרת ליחידת הסייבר של חיל האוויר, התקדמת, הארת את הדרך שלך בעצמך.
ואז, ביום אחד אכזרי, הכול נגדע.
מחבל של חמאס לקח ממך את החיים – ואתנו השאיר עם שבר שלא מתאחה.
רגע אחד – והעולם שלנו השתנה לנצח.
מאז, אנחנו חיים בין זיכרונות.
מתגעגעים לריח שלך, לשיחות איתך, לצחוק שלך, לנוכחות שלך.
אבל יותר מהכול – מתגעגעים לילדה שהיית.
לטוב הלב, לאור, לנשמה הגדולה שהייתה בך.
היית מלאך כאן, בעולם הזה.
ונשארת מלאך גם עכשיו, במקום שבו את נמצאת.
אנחנו אוהבים אותך.
זוכרים אותך.
ולעולם לא נפסיק להתגעגע.
לנצח נצחים.
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן