כל מה שמעניין וחשוב לדעת באזור

מקומון חדשות חולון ראשון לציון ובת ים

המקלט או בית הכנסת? "בשעת חירום כמעט ונשארנו בלי מיגון זמין"

תושבים בשכונה הוותיקה טוענים כי המקלט הציבורי היחיד באזור הפך במשך השנים למוקד תפילות, אירועים והתכנסויות פרטיות. לאחר שריפה שאירעה במקום בל"ג בעומר נותרו לדבריהם עשרות משפחות ללא חלופת מיגון זמינה. כעת, לאחר שהמקלט הוכשר מחדש, הם דורשים מעיריית חולון לקבוע כללים ברורים לשימוש במקלטים ציבוריים.

בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם איומים ביטחוניים מתמשכים ואלפי תושבים ממהרים למרחבים מוגנים בעת אזעקות, מתברר כי בחלק מהשכונות הוותיקות בחולון עדיין מתנהל מאבק בסיסי הרבה יותר: האם מקלט ציבורי נועד בראש ובראשונה להצלת חיים – או לשימושים אחרים?

ברחוב מרכזי בחולון טוענים תושבים כי המקלט הציבורי היחיד באזור, שאמור לשרת עשרות משפחות, רבות מהן של קשישים ותושבים המתגוררים בבניינים ללא ממ"דים, הפך בשנים האחרונות למבנה רב-שימושי שבו מתקיימות תפילות, התכנסויות ואירועים קהילתיים.

לדבריהם, במשך שנים שימש המקום גם כבית כנסת, אך הדבר לא עורר התנגדות כל עוד נשמר ייעודו המרכזי כמקלט זמין ונגיש בשעת חירום.

אלא שלטענת חלק מהתושבים, בשנים האחרונות נחצה הגבול.

"זה כבר לא היה רק בית כנסת"

לטענת דיירים המתגוררים בסמוך, במקום התקיימו לעיתים גם סעודות שבת חתן, אירועים קהילתיים והתכנסויות שכללו ציוד, שולחנות, כיבוד ואמצעים שונים שהפכו את המקום לפחות זמין עבור הציבור הרחב.


"זה כבר לא היה רק בית כנסת", סיפר אחד התושבים.

"היו אירועים, אוכל, ציוד ורעש. השאלה היא לא מי משתמש במקלט אלא האם בזמן אמת הוא באמת מתפקד כמקלט ציבורי עבור כל התושבים."

"בשעת חירום אי אפשר היה לנשום שם"

הביקורת החריפה ביותר נשמעת סביב תקופות ההסלמה הביטחונית האחרונות.

לדברי תושבים, בעת אזעקות המקלט היה עמוס מאוד, ולעיתים הכיל מספר רב של אנשים במקביל.

"אנשים הגיעו כדי להגן על עצמם ועל הילדים שלהם", סיפרה אחת התושבות.

"כשיש אזעקה אף אחד לא צריך לחשוב אם הוא נכנס למקלט ציבורי או למבנה שמשמש לעוד עשרה דברים אחרים."

השריפה שהציפה מחדש את הזעם

לטענת התושבים, בל"ג בעומר האחרון פרצה שריפה במקום לאחר אירוע שנערך במתחם. בעקבות הנזק שנגרם, המקלט יצא מכלל שימוש לתקופה מסוימת, והותיר לדבריהם את תושבי הסביבה ללא פתרון מיגון זמין.

רק לאחרונה הושלמו עבודות שאפשרו את החזרתו לשימוש.

אולם עבור רבים מהתושבים, האירוע לא הסתיים בשיקום המבנה.

"זו לא מלחמה נגד דת – זו דרישה לבטיחות"

התושבים מבקשים להדגיש כי הביקורת אינה מופנית כלפי הציבור הדתי או כלפי קיום תפילות במקום.

"זו לא מלחמה נגד דתיים ולא נגד בתי כנסת", אמר אחד מהם.

"השאלה היחידה היא מה קורה ברגע האמת. אם מדובר במקלט ציבורי, הוא חייב להיות קודם כל מקלט ציבורי."

הבעיה הרחבה יותר

המקרה מעלה מחדש סוגיה שמטרידה תושבים בערים רבות: השימוש הכפול במקלטים ציבוריים.

במשך השנים הוסבו מקלטים ברחבי הארץ למועדוני נוער, בתי כנסת, מחסנים, מרכזי פעילות קהילתית וחוגים. במקרים רבים מדובר ביוזמות מבורכות המנצלות שטחים ציבוריים שאחרת היו עומדים ריקים.

אלא שכאשר מגיע מצב חירום, עולה השאלה האם אותם מקלטים עדיין זמינים, נגישים ומוכנים לקליטת התושבים שעבורם נבנו מלכתחילה.

מבחן הרשויות

הסערה סביב המקלט אינה רק ויכוח מקומי בין שכנים. היא נוגעת לשאלה רחבה הרבה יותר של אחריות ציבורית.

תושבים טוענים כי על הרשויות המקומיות לקיים פיקוח קבוע על המקלטים הציבוריים, לוודא שכל שימוש נוסף אינו פוגע בייעוד המקורי שלהם, ולבצע ביקורות תקופתיות שיבטיחו כי בעת חירום יוכלו התושבים להיכנס למקום בטוח, נקי, פנוי ונגיש.

לדבריהם, כאשר מקלט ציבורי הופך בפועל למבנה שמשרת מטרות אחרות, מי שמשלם את המחיר בסופו של דבר הוא הציבור עצמו.

רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן

התמונה לאילוסטרציה בלבד

אחר ניסיונות איתור בעל זכויות היוצרים של התמונות ו/או הסרטון שפורסמו והופצו ברבים באתרנו, בעל הזכויות בהם אינו ידוע ועל כן לא ניתן כל קרדיט בצידם. בעל הזכויות במדיה הנ"ל רשאי לפנות למערכת להוספת קרדיט ו/או לבקש כי הפרסום יוסר.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של goitem

דילוג לתוכן