למה הורים בחולון משלמים מאות שקלים יותר? מדד הקייטנות חושף פערים מטרידים בין חולון לראשון לציון

אותו סבסוד, חשבון אחר לגמרי

מדד ארצי חדש הבוחן את קייטנות הקיץ לשנת 2026 חושף תמונה שמעלה שאלות קשות עבור הורים רבים בחולון: כיצד ייתכן ששתי ערים בעלות נתוני פתיחה דומים מקבלות את אותו סבסוד ממשלתי – אך התוצאה הסופית בכיס של ההורים שונה באופן דרמטי?

המדד, שבחן 26 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, מצא כי בעוד ראשון לציון דורגה בצמרת בזכות מחירים נגישים, שקיפות והקלות להורים, חולון ממוקמת במרכז הטבלה עם עלויות גבוהות משמעותית למשפחות.

פער של כ-400 שקלים בין שכנות

על פי הנתונים, בחולון עומדת עלות מסגרת קיץ מלאה בחודש יולי על 1,424 שקלים לילד – 420 שקלים לקייטנת הבוקר ועוד 1,004 שקלים לצהרון.

לעומת זאת, בראשון לציון, המשתייכת לאותו אשכול סוציו-אקונומי (אשכול 7), המחיר הכולל למסגרת יום מלא עומד על 1,015 שקלים בלבד.

המשמעות: משפחה בחולון משלמת כ-400 שקלים יותר לילד אחד בלבד עבור מסגרת קיץ דומה.

במשפחות עם שניים או שלושה ילדים מדובר כבר בפער של מאות ואף אלפי שקלים במהלך הקיץ.

איפה ההקלות למשפחות?

נקודת ביקורת נוספת שעולה מהמדד נוגעת להנחות אחים.

בעוד רשויות שונות מפעילות מנגנוני סיוע והנחות למשפחות עם יותר מילד אחד, בדו"ח לא נמצא פרסום ברור של הנחות אחים במסגרת הקייטנות בחולון.

עבור משפחות רבות המתמודדות עם יוקר מחיה גבוה, מדובר בפרט משמעותי במיוחד.

המדינה השקיעה – אבל מי מפקח?

הממצא המרכזי של הדו"ח הוא שהבעיה אינה גובה הסבסוד הממשלתי אלא אופן היישום שלו ברשויות המקומיות.

לדברי עורכי המדד, הממשלה העבירה השנה תקציבים משמעותיים כדי להוזיל את מסגרות הקיץ ולהקל על ההורים, אך בפועל כל רשות בחרה כיצד ליישם את הסבסוד.

התוצאה היא מצב שבו הורים בערים שונות משלמים מחירים שונים לחלוטין עבור שירותים דומים.

שאלות שמחכות לתשובות

הנתונים מעוררים שאלות בקרב הורים רבים בחולון:

• מדוע הצהרון בחולון יקר משמעותית מזה של ראשון לציון?
• האם מלוא הסבסוד הממשלתי הגיע בפועל להורים?
• מדוע לא פורסמו מנגנוני הנחות רחבים יותר למשפחות?
• והאם ניתן היה להוזיל את העלויות כפי שנעשה בערים אחרות?

דרישה לבקרה ממשלתית

בעקבות ממצאי המדד צפויים חברי מועצה במספר רשויות לפנות למשרדי הממשלה בדרישה להקים מנגנון פיקוח ובקרה שיבחן כיצד מנוצלים תקציבי הסבסוד הממשלתיים ברשויות המקומיות.

המטרה היא לוודא שהכסף הציבורי אכן מגיע ליעדו המקורי – הפחתת יוקר המחיה עבור ההורים – ולא נבלע בין סעיפים תקציביים שונים בדרך.

השורה התחתונה

הדו"ח אינו קובע כי חולון נמצאת בתחתית הרשימה, אך הוא בהחלט מצביע על פער משמעותי מול ערים דומות, ובראשן ראשון לציון.

עבור אלפי הורים בעיר, השאלה המרכזית נותרת פתוחה: אם המדינה העבירה תקציבים כדי להוזיל את הקיץ – מדוע הם עדיין משלמים הרבה יותר?

אודות המדד: הדו"ח נערך וגובש על ידי לשכתה של שני גרינברג – מומחית למדיניות ציבורית (M.A), מרצה בכירה להכשרת נבחרי ציבור בשלטון המקומי בישראל. במקביל לעשייתה המקצועית, מכהנת גרינברג כחברת מועצת העיר ויו"ר האופוזיציה בעיריית חריש. המדד גובש ככלי עבודה ציבורי, במטרה לשקף מידע צרכני שקוף ולהוביל לשיפור מנגנוני היישום והבקרה של תקציבי המדינה ברשויות המקומיות.

מעיריית חולון לא נמסרה תגובה

רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן