זעקת הנשים מחולון: "אל תיקחו מאיתנו את מי שהצילה לנו את החיים"
מטופלות ביחידה להתמכרויות של מינהל הרווחה בחולון טוענות כי מדריכה מרכזית צפויה לסיים את תפקידה בשל קשיים תקציביים. במכתב מטלטל הן מזהירות מפגיעה קשה בתהליך השיקום של עשרות נשים: "היא הייתה שם כשאף אחד אחר לא היה"
פנייה חריגה, כואבת ויוצאת דופן הגיעה בימים האחרונים למערכת, בשם נשים המטופלות ביחידה להתמכרויות של מינהל הרווחה בחולון. במכתב אישי וטעון רגש הן מבקשות להשמיע קול שלדבריהן נשאר בדרך כלל מאחורי דלתות סגורות – קולן של נשים הנאבקות מדי יום בהתמכרות ובשיקום חייהן.
לטענת הכותבות, הן התבשרו על כוונה לסיים את העסקתה של מדריכה מרכזית ביחידה, מהלך שלדבריהן נובע ממגבלות תקציביות. אלא שעבורן, כך הן מדגישות, לא מדובר בעוד שינוי ארגוני או החלטה מנהלית.
"עבורנו היא אינה רק מדריכה", כתבו. "היא הלב הפועם של המקום. היא העוגן שמחזיק אותנו ברגעים הקשים ביותר, האדם שלא ויתר עלינו גם כשאנחנו ויתרנו על עצמנו".
מאחורי כל חתימה מסתתר סיפור חיים
המכתב חושף מציאות מורכבת של נשים המתמודדות עם התמכרויות, משברים אישיים, טראומות, ניתוק משפחתי ולעיתים גם תחושת בדידות עמוקה.
לדבריהן, תהליך השיקום אינו מסתכם בטיפול מקצועי בלבד. הוא נשען על בניית אמון, יצירת יציבות וליווי יומיומי לאורך חודשים ואף שנים.
"מאחורי כל אחת מאיתנו יש סיפור של כאב, של מלחמה יומיומית ושל בחירה להמשיך לחיות", כתבו.
עוד הן מספרות כי נשים רבות נוספות תומכות בפנייה, אך אינן מסוגלות להיחשף בשל החשש מסטיגמה חברתית או הרצון לשמור על פרטיותן.
"היא נתנה לנו תקווה"
לטענת המטופלות, המדריכה מילאה תפקיד מרכזי בהצלחתן להשתקם ולהחזיר לעצמן שליטה על חייהן.
הן מספרות כי בזכות הליווי שקיבלו הצליחו נשים רבות להישאר נקיות מסמים או אלכוהול, לשוב למעגל העבודה, לחזור ללימודים, לחדש קשרים עם ילדיהן ולבנות מחדש את התא המשפחתי.
"היא האמינה בנו כשהרגשנו שאין לנו שום ערך", נכתב במכתב. "היא נתנה לנו את הכוח לבחור בכל יום מחדש בחיים".
חשש מפגיעה ברצף השיקומי
אחד הנושאים המרכזיים העולים מהפנייה הוא החשש מפגיעה ברצף הטיפולי.
מומחים בתחום ההתמכרויות מדגישים לאורך השנים כי יצירת קשר יציב ואמון בין מטפל למטופל מהווים מרכיב קריטי בהצלחת תהליך השיקום. לכן, כל שינוי משמעותי במערך הליווי עלול להשפיע על מטופלים המצויים בשלבים רגישים במיוחד.
לדברי הנשים, "כשמוציאים מאדם מתמודד את מקור היציבות, האמון והביטחון שלו – עלולות להיות לכך השלכות כבדות".
הרבה מעבר לשאלה תקציבית
המטופלות אינן מתעלמות מהאתגרים התקציביים העומדים בפני רשויות מקומיות ומערכות רווחה, אך מבקשות להזכיר כי מאחורי כל החלטה תקציבית עומדים בני אדם.
לדבריהן, השקעה בשיקום אינה רק חובה מוסרית וחברתית, אלא גם מהלך שמונע בעתיד עלויות כבדות יותר בתחומי הבריאות, הרווחה, האכיפה והמשפט.
"יש דברים שלא ניתן למדוד בכסף", כתבו. "לא ניתן להצמיד תג מחיר לאדם שמצליח להחזיר תקווה למי שכבר איבד אותה".
קריאה לבחינה מחודשת
בסיום המכתב פונות הנשים בקריאה ישירה לגורמים המוסמכים בעירייה ובמערכת הרווחה לשקול מחדש את ההחלטה ולבחון דרכים שיאפשרו את המשך עבודתה של המדריכה.
"אל תסתכלו על המכתב הזה כעל רשימת חתימות", הן מסכמות. "הסתכלו עליו כעל זעקה של נשים שנאבקות בכל יום מחדש להישאר בחיים, להישאר נקיות ולהאמין שיש להן עתיד".
נכון למועד פרסום הכתבה, טרם התקבלה תגובת עיריית חולון
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן