לפעמים צריך פשוט לשחרר
יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מנסים לשלוט בכל פרט. לשכנע, להיאבק, לתכנן, לדאוג שהכול יקרה בדיוק כפי שרצינו. אבל החיים לא תמיד מתיישרים לפי התוכניות שלנו.
בפרשת בלק, בלק מלך מואב עושה כל שביכולתו כדי לשנות את המציאות. הוא מזמין את בלעם לקלל את עם ישראל, מתוך אמונה שאם רק יאמר את המילים הנכונות – הכול ישתנה. אבל שוב ושוב התוכנית שלו משתבשת. במקום קללה יוצאת ברכה.
ובתוך כל זה מופיע גם אחד הרגעים המיוחדים בתורה האתון של בלעם. היא רואה את מלאך ה' שעומד בדרך ועוצרת, בעוד בלעם, הנביא, כלל לא רואה אותו. רק כשהוא נעצר בעל כורחו, עיניו נפקחות.
כמה פעמים גם אנחנו כל כך עסוקים בלדחוף קדימה, עד שאנחנו לא שמים לב למה שהחיים מנסים לומר לנו? אולי העיכוב הוא לא עונש. אולי הדלת שנסגרה מגינה עלינו. אולי לא כל דבר צריך להילחם עליו.
לשחרר לא אומר להפסיק להשתדל. להפך. זה לעשות את מה שביכולתנו, אבל גם לדעת שיש דברים שלא תלויים בנו.
אולי זה המסר של פרשת בלק: לא כל דרך חסומה היא סוף הדרך, ולא כל מה שלא הולך לפי התוכנית שלנו הוא באמת לרעתנו.
לפעמים צריך פשוט לשחרר, לסמוך, ולהאמין שגם אם אנחנו עדיין לא רואים את התמונה המלאה הברכה כבר נמצאת בדרך.
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן