חופשה בארץ המעיינות
יש מלא דברים אזוטריים כאלה שאתה לא יודע, ויכול להעביר חיים שלמים בלי לדעת, ותכל'ס, לא יקרה כלום אם לא נדע. אבל אז, אתה מטייל באיזה מקום שלא היית בו שנים ולומד דברים חדשים, באמת לא ברומו של עולם, אבל נחמד לדעת אותם.
(תמונה של השקדיות בעמק)
בשבוע שעבר טיילנו בעמק המעיינות, וישנו במלון שבקיבוץ עין חרוד איחוד. רק מה, צמוד אליו יש את קיבוץ עין חרוד מאוחד. מה הקטע בעצם? מסתבר שפעם, בשנת 1952, בימי אסיפות הקיבוצים המפורסמות, שאנשים היו מתווכחים שעות ומסיימים את זה בהצבעה בהרמת ידיים, היה בקיבוץ ויכוח פוליטי גדול שקרע את התנועה הקיבוצית וגרם לקיבוץ להתפצל. המשבר היה קשה מאוד. הוא הוביל לכך שמשפחות וחברים קרובים ניתקו קשר. הקיבוץ חולק לשני יישובים נפרדים באותו המקום, וכל האדמות והרכוש חולקו בשווה. בשנת 1954 עברה הקבוצה של "האיחוד" במעלה הגבעה והקימה את עין חרוד איחוד. הקבוצה השנייה נשארה במיקום המקורי ונקראה עין חרוד מאוחד. כבר אמרתי לכם שזה מידע אזוטרי, ובאמת שיכולתם להמשיך את חייכם בלי לדעת, אבל זה מה שכיף כשמטיילים. ללקט מידע מקומי כזה, שאם לא הייתם פה לא היה לכם מושג למה יש שני קיבוצים תחת אותו השם.
או למשל, מה הקטע עם מטוס הכפיר שממוקם על גבעה בראש הקיבוץ, ומשקיף על כל עמק המעיינות?
(תמונה של מטוס הכפיר)
מטוס הכפיר הגיע לקיבוץ עין חרוד איחוד ממוזיאון חיל האוויר בחצרים לפני חמש שנים. מדובר במבצע אותו תכנן במשך כמה שנים ישי צימרמן בן ה-87, חבר עין חרוד איחוד ומיוצאי יחידת העילית המיתולוגית, יחידה 101. לפני כמה שנים הגה רעיון הצבתו של מטוס בקיבוץ כאות הערכה לעשרת הטייסים שיצאו מעין חרוד איחוד וכדי לעודד את דור ההמשך ללכת בדרכם. הוחלט כי מטוס כפיר יועבר ממוזיאון חיל האוויר לעין חרוד. צימרמן קיבל את אישור המשק להצבת המטוס ליד מכוורת הקיבוץ וגייס את סכום הכסף הנדרש למימון מבצע העברת המטוס. אם אתם כבר כאן, קחו את ילדכם לראות את המטוס וספרו להם על חתיכת היסטוריה.
הילדים שלכם יודו לכם
(תמונה של בקתה במלון)
אחרי חופשה במלון עין חרוד, הילדים שלכם יהיו אסירי תודה. אני יודע, גדל כאן דור מפונק לאללה שכלום כבר לא מרגש אותו, אבל יש משהו בחוויה הקיבוצית, בחיבור לטבע, בפשטות של המדשאות האלה שילדים אוהבים לרוץ בהם, ששום מסך לא יוכל לנצח. מספיק היה לנו לראות איך הילדים מצאו חברים בחדרים הסמוכים, 10 דקות אחרי שהתמקמנו בחדר, ופשוט לא היו צריכים אותנו יותר, כדי להרגיש את הקסם של המקום. פתאום המסכים לא ענינו אותם, ולא המשחקים שהביאו מהבית. הם המציאו לעצמם משחקים, הכירו חברים חדשים והתרוצצו ברחבי המלון כמו שמעולם לא יוכלו לעשות בשכונה עירונית.
מתחם הנופש בעין חרוד עבר בשנים האחרונות שיפוץ יסודי, ונוספו לו חדרים חדשים, בקתות עץ וסוויטות מפוארות, ככה שיש כאן אפשרויות לינה רבות ומגוונות, בהתאם לצורך ולרצון שלכם. אנחנו בחרנו בכוונה בחדר רגיל ולא בבקתה מבודדת, כי רצינו שהילדים יפגשו ילדים אחרים ולא יהיו באיזה מתחם פרטי. הקטנטנים שלנו אוהבים את האירוח הקיבוצי: את המרחבים הירוקים, גני המשחקים של פעם, טרקטורים ישנים ובריכה גדולה. ואכן, בערב, כל מי שבחדרים יושבים בדשא בחוץ, עושים על האש, מתנדנדים על הערסלים, ונוצרת אווירה של ביחד. לא משהו שאפשר להשיג במלון עירוני או באיזה מלון באילת.
אוכלים אבק ונשטפים במעיין
(תמונה של חדר במלון)
קיבוץ עין חרוד שוכן בעמק המעיינות מול הרי הגלבוע, באחד האזורים היותר יפים שיש למדינתנו להציע. אם אתם כבר כאן, אל תוותרו על טיולים בסביבה. אחרי ערב של מנגלים התעוררנו לארוחת בוקר שרק בית מלון בישראל יכול להציע: מזנון גבינות וסלטים, לחמים, טוסטים ולחמניות, חביתות, שקשוקה וביצים קשות, פאנקייק, בורקסים וקרואסונים, דגני בוקר, מכונות קפה ועוד ועוד. הקטנטנים שלנו העמיסו קורנפלקס ופאנקייקים כאילו שהם לא אכלו שבועיים, אבל אני קמתי שבע מהמנגל של אתמול בערב, ככה שאכלתי רק 2 פרוסות עם חביתה, בורקס גבינה, הר של קוטג', חלה עם שקשוקה, גבינות צהובות, דגים מעושנים, ביצה קשה וקרואסון שוקולד. ולקינוח מעדן קרלו שוקולד וקרלו וניל, כי היה לי קשה להחליט.
בכדי להתאוורר ולהיכנס לאווירת הנופש, ובגלל שחייבים לשרוף את כל הקלוריות האלה, ניתן לשלב טיולים רגליים, רכובים, טיולי אופניים וטיולי שטח באזור שופע המים של עמק חרוד והרי הגלבוע. במרחק נסיעה קצרה מעין חרוד ישנם אתרים מדהימים ביופיים וגנים לאומיים כמעיין חרוד, גן השלושה-סח’נה, גני חוגה ועוד מגוון אתרים ייחודיים לאזור.
אם אתם חובבי פעילויות אקסטרים, צוות המלון ישמח להמליץ לכם על טיולי ג’יפים או רייזרים בהם תגיעו לפינות חמד נסתרות, סנפלינג מהרי הגלבוע, שייט קיאקים בנהר הירדן, גלישה מרהיבה מהר הגלבוע באמצעות מצנחי רחיפה ואטרקציות רבות אחרות שיטריפו לכם את החושים.
החלטנו לסגור טיול רייזרים בעמק המעיינות בחברת איזי ריידר, ומיהרנו לנקודת המפגש בחפציבה. מתחילים נסיעה דרך הגן היפני, נוסעים בשטח הפתוח עם נופים מדהימים עד לנחל האסי (החוף השקט) ועוצרים לטבילה. הסיור כולו לוקח כשעה וחצי, עם מסלול מעגלי מהמם וכמה עצירות להשתכשכות במים.
(תמונה של רכבי השטח)
לאיזיריידר יש גם מסלול בעמק יזראל ובגלבוע, ומומלץ להיכנס לאתר שלהם כשאתם מתכננים איזה טיול תעשו, כדי לבחור מסלול וגם כלי רכב, כי יש מספר סוגים של כלים חדשים ומגוונים, מערכת שמע בלוטוס' בכל הכלים, מכשירי קשר והדרכה מקצועית על ידי צוות מדריכים מנוסים. (על האיזיריידר רוכבים בעמידה ואוחזים בכידון, הרייזרים הם בישיבה, עם הגה).
אנחנו בחרנו ברייזר שמתאים למשפחה, ויצאנו למסלול הרטוב, כזה שאומנם אתם אוכלים בו הרבה אבק, אבל גם שוטפים אותו במעיינות שתפגשו בדרך. המדריך מוביל את השיירה ומסביר במהלך הדרך על האזור בו אנחנו מטיילים. בדרך תעברו בתוך שדות חיטה ותירס, מטעי זיתים ושקדים, מקשת אבטיחים ושדה עגבניות. תעלו להר שאול ותוכלו גם לנסוע בתוך מים ולהתמלא בבוץ להשלמת החוויה. הפסטורליות של עמק יזרעאל, עמק המעיינות ויופיו המדהים של הגלבוע ירגשו אתכם בכל פינה. הטיול כולל גם את הילדים, מגיל 3 ומעלה, כדי ליהנות מחוויה מרתקת. עצרנו במעיין חרוד לטבילה, ושעה אחר כך שוב טבלנו במעיין אחר, אבל בכל זאת חזרנו למלון מאובקים כמו בדואי שחזר מהמדבר והלכנו לשטוף את כל האבק הזה בבריכת הקיבוץ, שפתוחה לאורחי
המלון. מדובר בבריכה ענקית, חצי אולימפית, כולל בריכת ילדים גדולה ומלא מדשאות מסביב ומלתחות מרווחות, ככה שתוכלו להעביר בבריכה חצי יום בכיף.
מה אוכלים במסגרייה?
כל הפעילות הזאת עשתה אותנו רעבים. קיבוצניק מקומי שפגשנו בבריכה המליץ לנו על מסעדת המסגרייה שנמצאת חמש דקות נסיעה מהקיבוץ ומתמחה בהמבורגרים מושחתים, צ'יפס ומלא רטבים שומניים תוצרת בית. איך הוא ידע מה אנחנו אוהבים…
(תמונה של המבורגר וצ'יפס מהמסגרייה)
אז מה הקטע עם השם של המקום? את המסגרייה פתחו 2 שותפים, שאחד מהם מסגר. בחיי. מדובר בבורגר בר חדש יחסית בצומת תל יוסף שבגלבוע, חופף לעמק המעיינות . את ההשראה לשם המקום קיבלו השניים מגווני העמק אשר תואמים ברזל חלודה, מסיכת ריתוך, כלים, ושלט אחד כחול. שיבולים, שקיעה, שמיים, ומים היוו את ההשראה למה שהם מבטיחים – בואו לאכול את הבורגר הכי טעים בעמק. אז קפצנו לראות במה מדובר.
קודם כל, אתם לא חייבים לאכול כאן המבורגר, למרות שממש מומלץ. יש למשל מנות ראשונות מצוינות כמו חציל אש- על יוגורט טחינה וסלסה, ארטישוקים- צרובים בפלנצ'ה על לבנה צנובר, אורגנו וצ'ילי, סלט קיסר- לבבות חסה, עוף בפלנצ'ה, קרוטונים, רוטב קיסר ופרמזן, או קרפצ'יו- בשר בקר שטוח ,שמן זית ובלסמי, מלח ים, פלפל גרוס, רוקט ופרמזן. יש גם מנת כנפיים – 1/2 קילו כנפיים עוף מטוגנות ומוקפצות ברוטב מתוק חריף, או שניצניץ- נתחוני חזה עוף דקיקים מצופים ומטוגנים. הכל באמת נעשה במקום, פרשי ורענן, ומומלץ לשטוף את המנות האלה עם בירה מהחבית שנמכרת כאן במחירים שלא ראינו בארץ כבר 20 שנה.
ועכשיו לעסק. אתם יכולים לבחור בורגר במשקל 160 או 220 גרם הקציצה, רק תבחרו את הסגנון המתאים לכם: סדן על הזמן- 220 גרם, לחמנייה, חסה, ירקות, חמוצים, בצל מוחמץ, צד'ר ביצת עין, בייקון בקר, סירופ מייפל. כריש פטיש- 220 גרם, לחמנייה, חסה, ירקות, חמוצים, חלת בצל, רוטב אננס וחלפיניו. מפורק- בריסקט מפורק, ג'בטה, רוקט,חמוצים אמריקאים, בצל מקורמל ואיולי בזיל. לטבעונים: ביונד- לחמנייה, חסה, ירקות וחמוצים. אם זה לא מספיק תוכלו להוסיף מה שבא לכם מעל הבורגר – ביצת עין, בצל מקורמל, רוטב אננס, צד'ר, גאודה, בריסקט מפורק, פטריות צלויות, שום קונפי, שרי קונפי ועוד הפתעות.
כמובן שיש צ'יפס, צ'יפס בטטה, טבעות בצל ותפו"א מדורה עם קוביית חמאה. כשר זה לא אבל טעים לאללה. אכלנו ארוחה כזאת שאתה חייב לידך חבילת מפיות ומקווה שאף אחד לא רואה אותך בחזירותך, אבל איזה כיף היה. המקום מציע המבורגרים מבשר איכותי המגיע מהגולן, ומרגישים שהקציצה מצוינת. תודה לאל שהמלון קרוב ושהאוטו סוחב אותנו בעליה, ותודה ליפתח שעמד על הגריל והזיע כדי שלנו תהיה ארוחה בלתי נשכחת.
שעות פעילות: ראשון 17:30-22:00, שני עד שבת 12:00-22:00. כביש 71, צומת תל יוסף
שעות פתיחה: א' – ו' 12:00 – 22:00. שבת: 14:00 – 22:00
פנינת טבע אמיתית
(תמונה של הסחנה)
בעיני, הסחנה הוא אחד המקומות היפים בארץ. פשוט נווה מדבר אמיתי, שמשלב מי נביעות בטמפרטורה קבועה כל השנה, צמחייה ירוקת עד שזורקת אותנו רחוק מכאן, לאיזה אזור טרופי, ושקט אינסופי מסביב, ככה שאפשר להקשיב לציוצי הציפורים. התעוררנו בבוקר למחרת ויצאנו לכיוון.
הסחנה הוא פנינת טבע והיסטוריה המושכת אליה מבקרים מכל קצוות הארץ. לבו של הגן הן בריכות השחייה הטבעיות והמפלים, הניזונים ממי מעיינות זכים השומרים על טמפרטורה קבועה של 28 מעלות צלזיוס לאורך כל השנה. טמפרטורה קבועה זו היא מקור שמו הערבי של האתר, "סח'נה", שפירושו "חם".השם העברי, גן השלושה, מנציח את זכרם של שלושה מחלוצי המתיישבים באזור – אהרון אטקין, חיים שטורמן ודוד מוסינזון – שנהרגו בשנת 1938 בעלות רכבם על מוקש בעמק בית שאן, ובכך מחבר את הטבע המרשים למורשת ההתיישבות החלוצית. זהו מקום מושלם לרחצה ולהנאה בחיק הטבע, גם בימי הקיץ החמים. סביב הבריכות משתרעות מדשאות רחבות ידיים, המאפשרות פיקניקים ורגיעה.
בשנים האחרונות גן השלושה עבר שינוי משמעותי והפך ל"גן ירוק", כחלק מיוזמה של רשות הטבע והגנים. השינוי נועד לצמצם את הפגיעה בטבע ולשפר את חווית המבקרים, וכלל הפחתת ריסוסים, איסור על הפעלת מנגלים בשטח הגן, והמשך המדיניות של "גן שקט" ללא השמעת מוזיקה ברמקולים.
בנוסף לפן ה"רטוב" של האתר, גן השלושה מציע מסע מרתק אל עברה של ההתיישבות בארץ ישראל. אחד משיאי הביקור הוא אתר חומה ומגדל המשוחזר, הממחיש את סיפורו של קיבוץ תל עמל – היישוב הראשון שעלה על הקרקע בשיטה נועזת זו בתקופת המרד הערבי ב-10 בדצמבר 1936. במקום ניתן לשוטט בין צריפי מגורים משוחזרים, חדר אוכל ומטבח, לטפס למגדל התצפית ולחוות את חיי החלוצים באמצעות תחנות אינטראקטיביות. עוד באתר תמצאו את המוזיאון לארכיאולוגיה אזורית ים תיכונית, המציג אוסף עשיר של ממצאים ארכיאולוגיים החל מהתקופה הניאוליתית ועד תקופות המשנה והתלמוד, וכן טחנת קמח עתיקה משוחזרת הפועלת בכוח המים. פינות חמד נוספות כמו גן פעמוני ההתיישבות והבוסתן הארצישראלי משלימות את החוויה הייחודית ומאפשרות הצצה למורשת העשירה של האזור.
(תמונה נוספת של הסחנה)
רבצנו במים שלוש שעות בלי להרגיש, כולל רביצה תחת המפל שעשה לנו מסז' טבעי על הכתפיים, וכמה דגים רעבים שהתעקשו לנשנש לי את כפות הרגליים ודגדגו אותי בלי הרף. הזמן חלף ורק הבטן המקרקרת הזכירה לנו שלא אכלנו כמה שעות ושהגיע הזמן באמת. רגע לפני שחוזרים למלון לארוז ומתחילים את הנסיעה חזרה הביתה החלטנו לעצור בדוכן האוכל רד שוז, שנמצא בעין חרוד מאוחד, צמוד לקיבוץ בו התארחנו.
גזוז. חלה. קציצה
זה דוכן אוכל שאפשר לקפוץ אליו גם לכוס בירה מרעננת של אחרי הצהריים, או כוס קפה של בוקר, והקטע של הנעליים האדומות פתוח לפרשנויות: במקום מפוזרות נעליים אדומות שהלקוחות הקבועים השאירו, ותוכלו למצוא כאן נעליים אדומות של צנחן גאה, נעלי בובה כמו של דורותי מהקוסם בארץ עוץ, וסוגים נוספים, בקטע שהפך למסורת.
(תמונה של רד שוז)
מדובר על דוכן אוכל הפתוח 6 ימים בשבוע, למשך רוב שעות היום והערב, עם מקומות ישיבה בחוץ ובפנים .יש חלל חיצוני גדול ומוצל, וחלל פנימי ממוזג. יש במקום מנות מגוונות, מבשרים ועד סלטים טריים, והכל נעשה כאן. אפילו את הבייגלה עם השומשום אופה אשתו של בעל המקום, והוא מגיע עם שמנת ורסק עגבניות, כמו שהפועלים אוכלים. הכי פשוט והכי טעים. יש גם שתייה מגוונת: קפה, בירה מהחבית, יינות, והגזוז המפורסם שמגיע בטעמי משמש, פסיפלורה, ענבים או הטעם "הירוק" שלא הצליחו לחבר לאיזה פרי. 6 שקלים לכוס גזוז מרעננת.
הזמנו שניצל בתוך חלה של שבת, עסיסי וקריספי, ספון בין שתי פרוסות עבות מלווה בגזוז משמש טעים שהזכיר לנו ילדות נשכחת. עוד טעמנו צ'יפס לוהט, קציצות בקר שמנמנות ובעיקר נפעמנו מהמחירים הכיפיים, כאלה שתושבי המרכז כבר לא זוכרים.
קציצות הבקר נחשבת למנת הדגל, ומגיעה בתוך חלה עם רוטב שהופך כל ביס לחגיגה. יש ימים שיש ספיישלים כמו אסאדו מפורק, פלאפל, שניצל בחלה ועוד. החבר'ה כאן גם יודעים לארח קבוצות גדולות בתיאום מראש, וניתן גם לסגור אירועים. ויש אפילו קיר ציור לילדים, שמקבלים גירים צבעוניים ויכולים להשתולל ביצירתיות כאוות נפשם.
שעות פתיחה: ב'-ה' 11:00-21:00 יום שישי 11:00-15:00 יום שבת 10:00-18:00.
חזרנו למלון ועשינו צ'ק אאוט בלב כבד, כי באמת שהיה קשה להיפרד מהמקום הקסום הזה. מהחדרים המוקפים מדשאות רחבות ידיים וגינות מטופחות, המעניקות תחושת ניתוק ורוגע מהרגע בו פוסעים פנימה. מהשלווה. מטיולי המים הקרירים בעמק המעיינות. מנופי הגלבוע.
(תמונה בתוך בקתה במלון)
והמלצה אחרונה לפני שמתחפפים: קלטנו הרבה מאורחי המלון מגיעים לבריכה עם שקיות אוכל מקרון האוכל של אייל גימשי. למי שאין כוח לצאת לאכול בחוץ ולא רוצה לזוז מהבריכה יש כאן אחלה סידור. קרון האוכל נמצא בקיבוץ בית השיטה הסמוך (הכל פה קרוב, מרחקים של פחות מ-10 דקות נסיעה). השף אייל גימשי בחר להביא את האוכל שלו גם אל לב העמק – בדרך קצת אחרת. מה שהתחיל כאהבה לאירוח ולאוכל איכותי, הפך לרשת קטנה של שלוש עגלות אוכל: בכפר יהושע, ברמת דוד ובבית השיטה. לכל אחת מהן אותו ה-DNA – אוכל מוקפד, חומרי גלם איכותיים, שירות בגובה העיניים ואווירה שמרגישה כמו בית. העגלה בבית השיטה הפכה במהרה לאחת מנקודות העצירה האהובות באזור, בין אם אתם בדרך למעיינות, לטיול בגלבוע או פשוט מחפשים ארוחה טובה בלי להתפשר על האיכות.
(תמונה של מנה מהקרון)
בתפריט תמצאו כריכים מושקעים, סלטים גדולים, מנות מיוחדות שמכינים במקום וקינוחים; כולם מבוססים על חומרי גלם טריים, עם הרבה מחשבה על כל פרט. זה לא "אוכל של עגלה", אלא אוכל של שף שמוגש באווירה קלילה ונגישה.
יש כאן כריכים מיוחדים, שקשוקה, מוזלי, ארוחות בוקר, כרובית צלויה, סלטים וטוסט, מיצים סחוטים, קפה ומאפים מתוקים. אפשר לאכול במקום, ואפשר, כאמור, לקחת איתכם ולאכול בבריכה או במלון. נוח ומהיר וסוגר לכם פינה במידה ולא מתחשק לכם לנפנף מול המנגל. אם אתם כבר מטיילים באזור עמק המעיינות זו בהחלט עצירה שכדאי להכניס למסלול.
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן