סגירתה של חנות הנעליים הוותיקה "נעלי נעורים", שפעלה במשך 61 שנים בחולון, אינה רק סיפור על עסק משפחתי שנפרד מלקוחותיו. עבור רבים היא הפכה לסמל של תהליך רחב יותר, שבמסגרתו רחובות מסחר ותיקים בעיר מאבדים את אופיים, בעוד בעלי עסקים נאבקים לשרוד בצל עבודות הרכבת הקלה.
בשנים האחרונות הפכו רחובות מרכזיים כמו שנקר, סוקולוב, קוגל, שמחה ארליך, ברקת וירושלים לאתרי עבודות ענק. הכבישים נחסמים, נתיבי הנסיעה מצטמצמים, מקומות החניה נעלמים, התחבורה הציבורית משנה מסלולים והגישה לעסקים הפכה למורכבת יותר.
עבור התושבים מדובר באי-נוחות זמנית בדרך לשיפור התחבורה בעתיד. עבור בעלי העסקים, כך הם טוענים, מדובר במאבק יומיומי על עצם קיומם.
סיפור שהתחיל מתוך צורך משפחתי
"נעלי נעורים" הוקמה בשנת 1965 על ידי מלכה ואפרים כץ, לאחר שביקשו למצוא נעלי ילדים איכותיות ולא הצליחו לעשות זאת בחולון של אותם ימים.
השניים השקיעו את חסכונותיהם והקימו את אחת מחנויות נעלי הילדים הראשונות בעיר. מלכה הביאה עמה ניסיון מקצועי מעבודתה בחנות "נעלי פיל" בתל אביב, בעוד אפרים היה אחראי על בחירת הדגמים והספקים.
במשך השנים בנתה החנות קהל לקוחות נאמן, כאשר רבים מתושבי חולון זוכרים עד היום את הבלון שהוענק לילדים עם כל רכישת זוג נעליים – מחווה קטנה שהפכה לסמל המזוהה עם המקום.
סוף עידן בחולון
סגירת החנות מסמלת עבור רבים את סיומה של תקופה בעיר. עסקים משפחתיים ותיקים מתקשים יותר ויותר להתמודד עם המציאות הכלכלית המשתנה, ובמקרים רבים גם עם השפעותיהם של פרויקטי תשתית רחבי היקף.
בסוף חודש אוגוסט, לאחר יותר משישה עשורים של פעילות, תיסגר הדלת בפעם האחרונה – ותותיר אחריה זיכרונות של אלפי תושבים שגדלו על חוויית הקנייה בחנות שהפכה לחלק מההיסטוריה המקומית של חולון.
"כל יום פחות לקוחות"
בעלי עסקים ברחובות שבהם מתבצעות העבודות מספרים כי מאז תחילת הפרויקט חלה ירידה משמעותית במספר הלקוחות.
לדבריהם, לקוחות רבים פשוט מוותרים על ההגעה לאזור בשל עומסי התנועה, מחסור בחניה והקושי להגיע לעסקים.
סגירת "נעלי נעורים" היא מבחינתם תמרור אזהרה. עסק שפעל יותר משישה עשורים, שרד משברים כלכליים, אינתיפאדות, מגפת קורונה ותחרות מצד הקניונים והמסחר המקוון – אך לא הצליח, לטענת עובדיו, להתמודד עם הפגיעה המתמשכת שנגרמה בתקופת עבודות התשתית.
רחובות מסחר שהפכו לאתרי בנייה
תושבים רבים טוענים כי מרכזי המסחר הוותיקים של חולון כבר אינם מזמינים כפי שהיו בעבר.
במקום מדרכות נוחות, בתי קפה וחנויות פעילות, הם מתארים רחובות עמוסים בגדרות, מחסומים, ציוד הנדסי, רעש ואבק.
יש הסבורים כי מדובר במחיר הכרחי בדרך לפרויקט תחבורתי חשוב, אך אחרים שואלים האם ניתן היה לבצע את העבודות תוך צמצום הפגיעה בעסקים ובתושבים.
איפה תוכנית הסיוע?
אחת הטענות המרכזיות הנשמעות מצד בעלי עסקים היא היעדר מעטפת סיוע מספקת.
לטענתם, עסקים קטנים נאלצים להתמודד לבדם עם ירידה בהכנסות, בזמן שהוצאות כמו שכר דירה, ארנונה, חשמל ושכר עובדים ממשיכות להצטבר.
בעלי עסקים ותושבים מעלים שאלות כגון:
- האם ניתן היה להעניק הנחות בארנונה לעסקים שנפגעו?
- האם היה מקום לסבסד חניה או לשפר את הגישה לאזורי המסחר?
- האם הופעל מנגנון פיצוי לעסקים שנפגעו באופן ישיר מהעבודות?
עיר שמשנה את פניה
אין חולק כי פרויקט הרכבת הקלה צפוי לשנות את התחבורה במטרופולין גוש דן ולהעניק בעתיד פתרון תחבורתי משמעותי גם לתושבי חולון.
עם זאת, לצד ההבטחה לעתיד טוב יותר, הולכת ומתחזקת התחושה בקרב חלק מהתושבים כי ההווה גובה מחיר כבד.
רחובות מסחר ותיקים מאבדים עסקים שפעלו במשך עשרות שנים, והמרקם העירוני המוכר משתנה במהירות.
האתגר של הרשויות
הקמת תשתיות לאומיות היא משימה מורכבת, אך לצד קידום הפרויקט נשאלת גם השאלה כיצד ניתן לשמור על הכלכלה המקומית ועל בעלי העסקים שמלווים את העיר במשך עשרות שנים.
סגירת "נעלי נעורים" אינה בהכרח תוצאה של גורם אחד בלבד. שוק הקמעונאות מושפע גם מהמסחר המקוון, מהתחרות מול הרשתות הגדולות ומשינויים בהרגלי הצריכה. עם זאת, בעלי החנות עצמם מצביעים על עבודות הרכבת הקלה כגורם מרכזי שהחריף את מצבה הכלכלי.
האתגר של הרשויות בשנים הקרובות יהיה להוכיח שניתן לקדם את אחד מפרויקטי התחבורה הגדולים בישראל – מבלי לאבד בדרך את העסקים המקומיים, את הרחובות המסחריים ואת הזהות העירונית שנבנתה במשך עשרות שנים.
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן