"פחות ממטר מהחוף – וכמעט איבדתי את הבן שלי": הילה בסיפור מצמרר מחוף פלמחים
"המים הגיעו לי בקושי עד הברכיים. גל אחד העיף אותי והבן שלי נשמט לי מהידיים ונעלם מתחת למים"
נכנסנו פחות ממטר מהחוף. ליד אנשים. במים רדודים. ועדיין כמעט איבדתי את הבן שלי.
אתמול נסענו לים, לחוף פלמחים. אני, הבת שלי בת ה-15, הבן שלי בן ה-5 ועוד משפחה.
נכנסתי עם הבן שלי למים. לא לעומק. לא לגלים גבוהים. לא להרפתקה. שלושה צעדים מהחוף. המים הגיעו לי בקושי עד הברכיים.
עשיתי כמה צעדים בודדים, ואז הרגשתי שיש במים מעין מדרגה מלאה בצדפים. החלטתי לחזור מיד לחוף. אבל לא הצלחתי לעלות.
המשקל של הבן שלי על הידיים, הצדפים שהחליקו לי מתחת לרגליים, ואז הגיע גל אחד חזק.
בשנייה אחת איבדתי שיווי משקל. הגל העיף אותי, נתן לי מכה חזקה בגב, והשכיב אותי בתוך המים. באותו רגע הבן שלי פשוט נשמט לי מהידיים. ראיתי אותו נעלם מתחת למים.
זה לקח שניות בודדות, אבל אלו היו השניות הכי מפחידות שהיו לי כאמא.
למזלי הצלחתי להגיע אליו ולהוציא אותו. שנינו ישבנו על החוף רועדים ומבוהלים. תוך כמה דקות המציל סגר את כל האזור עם סרט ודגל שחור והרחיק את כל הרוחצים. כנראה שהוא הבין עד כמה המקום מסוכן.
אני מספרת את זה כי חשוב לי שתבינו משהו: זה לא קרה במים עמוקים. זה לא קרה רחוק מהחוף. זה לא קרה כי לא השגחתי.
זה קרה במרחק של פחות ממטר מהחוף, במים שנראו תמימים לחלוטין.
לפעמים מספיק גל אחד, מדרגה אחת בקרקע, ושנייה אחת של חוסר שליטה כדי שהחיים ישתנו.
אם יש משהו אחד שאני מבקשת מכל הורה שקורא את זה: אל תניחו לרגע שהמים הרדודים בטוחים. אל תורידו את העיניים מהילדים אפילו לשנייה.
אם הכתבה הזה יגרום אפילו להורה אחד להיות קצת יותר דרוך – אולי הוא יציל חיים.
בבקשה שתפו. הים יפהפה, אבל הוא גם יכול להיות מסוכן הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן