הסכם הגג של חולון: 3.1 מיליארד שקל, 11 אלף דירות- האם העיר מוכנה למהפכה או לכאוס?

העירייה מציגה את הסכם הגג כהזדמנות היסטורית לצעירי חולון, עם אלפי דירות חדשות, תשתיות ואצטדיון עירוני. אבל תושבים שואלים: איך עיר שמתמודדת כבר היום עם פקקים, מחסור בתשתיות, בעיות בחינוך ובביטחון האישי תקלוט עוד עשרות אלפי תושבים?

בשבוע שעבר נחתם הסכם הגג הראשון בתולדות חולון, בהיקף של 3.1 מיליארד שקל – אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שנעשו בעיר בעשורים האחרונים.

על פי ההסכם צפויות להיבנות כ־10,700 יחידות דיור חדשות (כ־11 אלף דירות), לצד 1.75 מיליון מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, השקעה של 1.1 מיליארד שקל בתשתיות־על וכ־200 מיליון שקל למוסדות חינוך וציבור.

על הנייר זו בשורה אדירה.

אבל בשטח, רבים שואלים שאלה אחרת: האם חולון בכלל מסוגלת להכיל את זה?

11 אלף דירות – אבל איפה הכבישים?

כבר היום תושבי חולון חיים בתוך מציאות של עומסי תנועה כבדים.

רחובות כמו קוגל, סוקולוב, משה דיין, הופיין וירושלים עמוסים בשעות השיא, ועבודות הרכבת הקלה, שבילי האופניים והמטרו צפויות להימשך עוד שנים.

אם כיום קשה להגיע לעבודה או לבית הספר בזמן – כיצד תיראה העיר לאחר קליטת אלפי משפחות נוספות?

זו אינה קביעה שההסכם יגרום לכאוס, אלא שאלה תכנונית שמעסיקה תושבים רבים.

החינוך: האם נבנים גם בתי ספר?

בהסכם מופיעים 200 מיליון שקל למוסדות חינוך וציבור, אך טרם ברור כיצד יחולקו המשאבים בפועל בין שכונות העיר.

בחודשים האחרונים עלו שוב ושוב טענות של הורים בנוגע ל:

• מחסור במסגרות לחינוך המיוחד
• בעיות בהסעות
• תחלופה של מנהלים במספר בתי ספר
• עומסים בכיתות בחלק מהשכונות

השאלה המרכזית היא לא רק כמה דירות ייבנו – אלא האם מוסדות החינוך יוקמו לפני אכלוס השכונות החדשות או אחריו.

"כדי שהצעירים יבנו כאן בית" – אבל האם תהיה עדיפות לתושבי חולון?

ראש העיר שי קינן כתב לאחר חתימת ההסכם:

"כדי שהצעירות והצעירים שלנו יבנו כאן בית של קבע. כאן הם גדלו, וכאן יוכלו לבנות את עתידם."

זו הצהרה מעוררת תקווה, אך במסמכי ההסכם שפורסמו לא מופיעה הוראה המעניקה עדיפות ברכישת הדירות לתושבי חולון.

בישראל, מרבית הדירות בפרויקטים כאלה משווקות באמצעות רשות מקרקעי ישראל ובהתאם למסלולי השיווק הקבועים בחוק, ולכן השאלה האם תהיה העדפה עירונית נותרת פתוחה.

מה כן כולל ההסכם?

כ־11 אלף יחידות דיור חדשות בשמונה תוכניות ברחבי העיר

1.75 מיליון מ"ר למסחר ותעסוקההרחבת אזורי תעסוקה ומרכזים עסקיים

1.1 מיליארד שקל לתשתיותכבישים, תחבורה, חשמל ותשתיות־על

200 מיליון שקל לחינוך ומבני ציבורבתי ספר, גני ילדים ומוסדות קהילתיים

קריית ספורט ואצטדיון עירוניבקריית מיכה כחלק מפיתוח העיר

הבנייה צפויה להתפרס במתחמים כמו קריית יובל, ג'סי כהן, מע"ר בן צבי, ח־500 מזרח, החווה החקלאית, גב־ים והעורף הלוגיסטי.

ההזדמנות מול החשש

אין ספק שהעיר זקוקה לדירות חדשות, במיוחד עבור זוגות צעירים המבקשים להישאר בעיר שבה גדלו.

אך באותה נשימה, תושבים רבים מבקשים לראות גם תשובות לשאלות היומיומיות:

• האם יהיו מספיק גני ילדים ובתי ספר?
• האם מערך התחבורה יעמוד בעומס?
• האם התשתיות יוקמו לפני האכלוס?
• והאם הביטחון האישי ואיכות החיים ישתפרו במקביל לצמיחה?

השורה התחתונה

הסכם הגג של חולון הוא ללא ספק המהלך העירוני הגדול ביותר בשנים האחרונות. הוא יכול להפוך את העיר למוקד מגורים ותעסוקה משמעותי במרכז הארץ – אך הצלחתו לא תימדד במספר הדירות בלבד.

המבחן האמיתי יהיה האם 11 אלף הדירות יגיעו יחד עם כבישים, בתי ספר, תחבורה, ביטחון ושירותים עירוניים שיאפשרו לתושבי חולון הוותיקים והחדשים לחיות בעיר טובה יותר.

רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן