פרידה מאיש הציבור שהפך לחלק בלתי נפרד מחולון: מוטקה נתנזון ז"ל הלך לעולמו
אבל כבד בעיר חולון: מרדכי (מוטקה) נתנזון, מי שכיהן במשך שנים ארוכות כסגן ראש העיר, חבר מועצה ויו"ר הנהלת רשת קהילה ופנאי, הלך לעולמו. נתנזון, שהקדיש את רוב חייו הבוגרים לרווחת התושבים ולפיתוח המערך הקהילתי בעיר, השאיר אחריו מורשת מפוארת של עשייה חברתית חלוצית.
ישנם אנשים שהעיר הם חיים היא עבורם פשוט כתובת מגורים, וישנם כאלו שהופכים בעצמם ללב הפועם של המקום ולחלק בלתי נפרד מסיפורו ההיסטורי. מרדכי (מוטקה) נתנזון ז"ל, שהלך לעולמו לאחרונה, היה ללא ספק אחד מאותם עמודי תווך שעיצבו את דמותה האנושית והקהילתית של חולון במשך עשרות שנים.
נתנזון ז"ל נשא לאורך השנים בשורה של תפקידי מפתח מוניציפליים בכירים, ביניהם חבר מועצת העיר, סגן ראש העיר ויו"ר דירקטוריון חברת מוסדות. בכל אחד מהתפקידים הללו, הגישה שהובילה אותו לא הייתה פוליטית או בירוקרטית – אלא חברתית ואנושית.
מחלוצי המהפכה הקהילתית בחולון
אחד המפעלים המזוהים ביותר עם שמו של מוטקה הוא רשת קהילה ופנאי בחולון, רשת המרכזים הקהילתיים של העיר. נתנזון היה בין חלוצי הקמתה של הרשת והתוויית דרכה, וכיהן כיו"ר ההנהלה שלה במשך כחצי יובל (בין השנים 2001–2025).
תחת הנהגתו, הפכה הרשת למודל ארצי לחיבור בין תושבים, לתרבות פנאי ולתמיכה חברתית. עם הידיעה על פטירתו, ספדו לו בחברה וביקשו להדגיש את אישיותו הערכית, את הרגישות העמוקה שגילה לזכויות אדם ואת הרוח הציונית והחלוצית שנשב בכל החלטה שקיבל.
מאחורי התארים: אדם קשוב ואוזן קשבת למוחלשים
אולם, מי שהכירו את מוטקה מקרוב יודעים לספר כי חותמו האמיתי לא נמדד בתארים או בלשכות, אלא באנשים הרבים להם סייע. נתנזון מיקד את מרבית מרצו הציבורי באוכלוסיות הזקוקות ביותר ליד מכוונת ולתמיכה: הוא פעל ללא לאות למען שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים, קידם תוכניות למשפחות חד-הוריות, עמד לצד עולים חדשים בתהליך קליטתם בעיר, ונלחם למען משפחות מעוטות יכולת.
הוא נותר בזיכרונם של התושבים כאדם נעים הליכות, קשוב ומסביר פנים, כזה שדלתו תמיד הייתה פתוחה לכל תושב שנקלע למצוקה או נזקק לעצה טובה.
חותם אנושי שיישאר לעד
חולון עברה תמורות עצומות לאורך עשרות השנים האחרונות – שכונות חדשות קמו, מוסדות החליפו ידיים, ודורות של תושבים התחלפו. לאורך כל התקופה הזו, מוטקה נותר עוגן יציב של נתינה, שליחות ואהבת אדם.
בהודעות הפרידה הרבות שפורסמו לזכרו על ידי אנשי ציבור, עמיתים לעבודה ותושבים מהשורה, עלה מוטיב אחד ברור: התארים והתפקידים הציבוריים מגיעים לסיומם, אך המוסדות שהקים, היוזמות שדחף, ובעיקר אלפי האנשים שבהם נגע – הם החותם האמיתי שיישאר בעיר עוד שנים רבות.
ברשת קהילה ספדו לו במילים המרגשות מחז"ל: "חבל דעבדין ולא משתכחין" (חבל על אלו שהלכו ואינם נמצאים עוד, אך מעשיהם נותרים).
יהי זכרו ברוך. ברוך דיין האמת.
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן