חולון במקום לא מחמיא: העירייה שדוחה הכי הרבה בקשות לחופש מידע – מה היא מסתירה מהתושבים?
11,111 בקשות הוגשו ב-2025 לרשויות המקומיות – זינוק של 15%. ובחולון? אחת הרשויות שדוחות הכי הרבה. ברוב המקרים התשובה היא: "לא מצאנו את המידע"
הציבור רוצה לדעת – והעיריות לא תמיד רוצות לספר.
בשנת 2025 הוגשו לרשויות המקומיות בישראל 11,111 בקשות חופש מידע – עלייה של כ-15% לעומת 2024. למשרדי הממשלה הוגשו בתקופה המקבילה 16,896 בקשות. המסר ברור: יותר ויותר תושבים דורשים שקיפות, דורשים מסמכים, דורשים תשובות.
אבל בחולון, כך עולה מהנתונים, התמונה הפוכה: עיריית חולון נמצאת בין הרשויות שדחו את המספר הרב ביותר של בקשות חופש מידע באופן יחסי.
זו לא סטטיסטיקה יבשה. זו שאלה של דמוקרטיה מקומית.
מה המשמעות לתושבי חולון?
1. אתם משלמים – אבל לא מקבלים תשובות
ארנונה, תקציבים, מכרזים, מינויים, החלטות על חינוך, ניקיון, בנייה ותשתיות – כל זה כסף ציבורי שלכם. כשעירייה דוחה בקשת מידע, היא בעצם אומרת לתושב: "זה לא עניינך". וזה בדיוק ההפך ממה שחוק חופש המידע נועד לעשות.
2. "לא מצאנו את המידע" – התירוץ הכי נפוץ בישראל
כ-60.7% מעילות הדחייה בכלל הרשויות הן "לא ניתן היה לאתר את המידע". בחולון, עיר עם מערכות ממוחשבות, תקציב של מיליארדים ועשרות אגפים – איך ייתכן שוב ושוב "לא מוצאים" את המידע?
או שהמידע לא מנוהל כמו שצריך, או שלא ממש מתאמצים למצוא אותו. בשני המקרים – התושב הוא זה שנפגע.
3. "פגיעה בפרטיות" – 16.4% מהדחיות
עילה לגיטימית במקרים מסוימים, אבל כשהיא הופכת לשיטה – היא הופכת למסך עשן. אפשר להשחיר פרטים אישיים ולמסור את המידע הציבורי. אפשר, אם רוצים.
4. שקיפות היא לא מותרות – היא חובה
עירייה שדוחה הרבה בקשות שולחת מסר ברור לתושבים ולעיתונאים: אל תשאלו יותר מדי שאלות. התוצאה? פחות ביקורת ציבורית, פחות פיקוח, ויותר החלטות שמתקבלות בחדרים סגורים.
השורה התחתונה לחולונים:
אם ביקשתם מידע מהעירייה ונדחיתם – אתם לא לבד. אתם חלק ממגמה.
ואם לא ביקשתם – עכשיו זה הזמן לשאול.
כי עירייה שלא משתפת מידע עם התושבים שלה, היא עירייה ששוכחת עבור מי היא עובדת.
תגובת עיריית חולון תפורסם לכשתתקבל.
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן